THE WAR STRUGGLE PLAYLIST | שירים להתמודדות מלחמתית

עיצוב חדש ל’כוס הבירה’! הסקתי שהשם של הבלוג והעיצוב לא מספיק מסונכרנים, אז הנה עיצוב בירתי ומחודש, וכמובן שלא יכלתי לוותר על ראש החתול המקסים הזה. 

———

אזעקה מעירה אותי ב-06:32, אזעקה מפריעה לי בארוחה במסעדה, אזעקה חותכת לי את חוט המחשבה, אנחנו רוצים לחשוב שאנחנו בסדר והכל מתנהל כרגיל, אבל אנחנו במלחמה. הניסיונות להמשיך לנהל את חיי היומיום שלנו כושלים שוב שוב, אבל ממשיכים לנסות. לא יכלתי לחשוב על רעיון טוב יותר שיעזור גם לי וגם לאנשים אחרים, עשרה שירים שמבטאים התמודדות, כעס, ביקורת, ואפילו שלווה ואחווה, רק להשתדל לשמור על ווליום נמוך שלא תפספסו את הסירנות.

1. Lift Me Up By Moby –  שיר כזה שכולם שמעו איפשהו. דיבורים פשוטים וחסרי משמעות, דיבורים של מי, אתם שואלים? תנו לדמיון שלכם להתפרע. מובי יצר כאן משהו יפה, שלוקח אותכם רחוק עם הכעס שלכם.

2.Beat It By Michael Jackson – יש שיר התמודדות עם המצב יותר טוב ממנו? שאתם חושבים על עצמיכם לא רק בתור אינדיבדואל שמתמודד עם בריונות כלשהי, אלא בתור אומה אחת שמתמודדת עם מציאות קשה ואפילו מעצבנת, השיר מקבל משמעות אחרת.”Don’t wanna see your face “you better disappear, שנאה עיוורת שמתמודדים איתה יום אחרי יום, וצריך להראות חזות קשוחה ולהסתיר את הפחד.

3.Time To Pretend By MGMT – בקטגוריית האלקטרוני האלטרנטיבי, אתם לא תמצאו פה הרבה כעס, אבל ייאוש והשראה יש בשפע. קשה למצוא כיף שההורים שלכם לחוצים כשאתם רוצים לצאת קצת מהבית. זה השיר לשמוע כדי להיזכר שוב שאנחנו עדיין ילדים, לא נוצרנו כדי לשבת בבית ולפחד, אנחנו כאן כדי להנות,לשחק, לראות סרטים, לצחוק ולטייל, לחלום ולהגשים חלומות, ולעשות הרבה טעויות.

4.Uprising By Muse – מהאלבום שלהם שנקרא ‘ההתנגדות’, אפילו שזה נשמע כמו שיר מחאה על משטר קומוניסטי טוטליטרי (קצת השכלה משיעורי אזרחות), הכעס בשיר עוזר לי לספח אותו לחיים שלנו: “We have to unify and watch our flag ascend”, הם יפסיקו לבזות אותנו, הם לא ישלטו עלינו, ואנחנו נהיה בלתי מנוצחים.

5.The Zephyr Song By RHCP – רד הוט צ’ילי פפרס, שיר הבריחה שלכם מהמציאות ללא שום ספק. “Fly away on my zephyr” הבאתי לכם קישור לשיר עם הקליפ שתחוו את השיר המדהים הזה גם מהראייה שלכם. לא צריך להיות כועסים, מבואסים מהמציאות, בין האזעקות קחו לכם ארבע דקות לחשוב על דברים אחרים, כמו שאומרים Sit back, relax, enjoy.

6.We Cry By The Script – הוו השירת הכאילו ראפ של דני הסולן, לאו דווקא מלחמתי. מדבר על המציאות הקשה ביומיום, על ילדים שנולדים לעולם קשוח ובסוף מוצאים את עצמם שיכורים בסמטאות, על הורים שמקווים שהעולם יהפוך לטוב יותר בשביל הילדים שלהם, על החיפוש והתקווה של הציבור שיבוא איזה גיבור שישנה את המציאות הזאת. שיר שנותן תקווה ולוקח אותה,”There’s so much sad gonna flood the ocean”

7. Staring At The Sun By U2 – עוד שיר שמכניס לאווירה של להשלים עם המצב, לנשום עמוק ולהרגע. “Stuck together with gods glue” אנחנו מאוחדים ואף אחד לא לבד, ושורות כמו “Will we ever live in peace” , ועוד ברידג’ שלם שמדבר על צבא, אבות, ואלוהים.

8. Princess Of China By Coldplay w/Rihanna – אפילו שבמשמעות הפשוטה השיר לא באמת קשור למלחמה בין שני עמים, כששומעים אותו ומקשיבים לו, מרגישים כעס ואכזבה בין שני צדדים שלא מפסיקים לריב, שבפנטזיה הכל היה יכול להיות טוב והמציאות יכלה להיות יפה ושופעת “I could have been a princess, you’d be a king” אבל משהו שם נהרס. יש את אלה שיראו את זה כקשר בין שני עמים, וכאלה שיראו את הקשר בין העם לממשלה.

9. Relax By Mika - הפזמון הכי קליט ומדליק הוא בהחלט של מיקה הגאון האלקטרוני. הוא מספר לכם סיפור של מישהו שהלך בדרך שהוא לא מכיר עם הרבה זרים והוא צועק לעזרה, והוא מבועת מפחד. ואז השיר הופך להמנון שכל המטרה שלו זה לדאוג שכל הדואגים והמפחדים למינהם יקבלו סטירה ויבינו שהכל בסדר, וזאת המציאות ואין באמת את מי להאשים. אז תרגעו.

10.החלטתי שהשיר שיחתום את הרשימה הזאת, אם אנחנו מדברים כבר על מלחמה ודאגה ללוחמים שלנו, שיר ישראלי שנכתב כולו בהשראת קבוצה מחיילי צה”ל, עניין של הרגל של יזהר אשדות – הוא מסביר בהופעה שלו, אחרי שקיבל הרבה ביקורות טובות ורעות על השיר, שהשיר הוא על החיילים שלפני כמה דקות היו ילדים ועכשיו נאלצים להיות בסיטואציות שלא חשבו עליהן בכלל, שיר עם מסר של תקווה.

אחרי שעברתי על כל האייטיונס, אני שמחה להגיד שנחתם פלייליסט התמודדות עם המלחמה, שאני מקווה מאוד שתהנו ממנו ואולי מצאתם השראה לחפש שירים משלכם שיעזרו לכם בימים האלה.

————-

ולפינת הסרט השבועי: (במקרה הלכתי שוב לסרט אז)

 אפס ביחסי אנוש – קחו את אמא שלכן, האחות, או לכו כל החברות, סרט קורע מצחוק על חייהן של פקידות שלישות שמתמודדות עם הבעיות האישיות והצבאיות שלהן. ממתק קליל ומצחיק, מומלץ למלש”ביות וחיילות בעיקר.

———

מקווה שנהנתם מהפוסט, מוזמנים להגיב וכמובן לשתף את השירי מלחמה שלכם, לעשות לייק פה למטה, ולעקוב אחרי הבלוג —->

עד הפוסט הבא! 3>

(פסטיבל נוסטלגיה במתחם התחנה הראשונה בג’רוזלם 19.8)

עדכונציה | הסרט שישאיר אותכם על הקצה של הכסא?

אני מודה שההחלטה לפתוח בלוג ולפרסם אותו הייתה מאוד מפחידה, וקיבלתי הרבה סוגים של תגובות והערות. זה רעיון שישב לי בראש כבר המון זמן, ואני מאוד מקווה שאתם תהנו ממנו כמו שאני נהנת. בסך הכל אני מרוצה מהשבוע שעבר ורוצה להגיד תודה רבה לכל התומכים ואלה שמעודדים אותי להמשיך!

הוספתי כאן בצד שמאל למטה —> אפשרות להכניס כתובת אימייל לקבלת עדכונים על פוסטים חדשים שעולים, למי ששאל. אתם מוזמנים להירשם להיות הראשונים שיודעים מתי עולה פוסט חדש. ועדכנתי את עמוד ה- ABOUT אחרי שדחיתי את זה יותר מידי זמן.

אני עובדת על פוסט מוזיקה שיעלה ככל הנראה בימים הקרובים, ובנתיים החלטתי לשתף אותכם באכזבה קולנועית.

AMostWantedMan1

התרגשתי מאוד לסוע לסינמה סיטי אחרי תקופה מאוד ארוכה של חוסר בתרבות קולנועית. אני תמיד מאוד משקיעה בבחירה של הסרטים שאני הולכת לראות, וזה תמיד כולל מחקר מקיף, ביקורות, שחקנים ודירוגים. כשראיתי שמדובר על מותחן ריגול, ואני מצטטת מכאן: “יצירה קולנועית שמצליחה להחזיק את הצופה על קצה הכיסא” , “קורבין מצליח להפנט את הצופים ולספק מותחן סוחף ואינטנסיבי עמוס תפניות עלילתיות מפתיעות”.

סרטו של הבמאי אנטון קורבין, מבוסס על רב מכר של ג’ון לה קארה מ-2009. אחד מהדברים שחזרו על עצמם בכל הביקורות הוא שזהו סרטו האחרון של השחקן פיליפ סימור הופמן ז”ל (רובכם מכירים אותו ממשחקי הרעב), שמגלם את ראש סוכנות הביון בהמבורג. העלילה סובבת סביב עיסא קורפוב, מהגר לא חוקי צ’צ’ני מוסלמי שהגיע לחופי המבורג, ושני גופי ביטחון בגרמניה נאבקים ביניהם מי ילכוד את החשוד, יחד עם התערבות השגרירות האמריקאית.

פיליפ סימור הופמן נתן הופעה מדהימה, כמו כן רייצ’ל מקדאדמס ושאר השחקנים גם האמריקאים וגם הגרמנים. הסרט כן מעלה שאלות של מוסר על דרך עבודתם של אנשי הביטחון, כן מעניין וכן מפתיע. הבעיה היא בתיאור הסרט כמותחן וכסרט פעולה, לאורך שעתיים וחצי העלילה מתפתחת אבל כצופה הרגשתי שהסרט לא באמת מתקדם לשום מקום. רגעי מתח היו אולי פעמיים, ההרגשה של הצופה נשארת באותו קו לאורך כל הסרט. וסצינות העישון של גונתר בכמן (סימור הופמן) חוזרות על עצמן. אני הרגשתי שאני נמצאת בתוך סרט דרמה בעל כורחי, והרגשתי מרומה.

בסך הכל, זהו סרט עם המון חומר למחשבה, עלילה מעניינת ושחקנים מוכשרים, אבל ממש לא סרט שישאיר אותכם בקצה של הכסא, ממליצה לצפייה רק אם תכינו את עצמיכם מראש.

AMostWantedMan4

אתם מוזמנים לשתף החוויות שלכם מהסרט, ותוודאו שאתם עושים לייק בתחתית העמוד!